Михаил Лермонтов. Утёс – “הצוק”

Ночевала тучка золотая
На груди утёса-великана,
Утром в путь она умчалась рано,
По лазури весело играя;
 
Но остался влажный след в морщине
Старого утёса. Одиноко
Он стоит, задумался глубоко,
И тихонько плачет он в пустыне.

עננה הזהובה ישנה בלילה
על חזהו של הצוק המארח
עם זריחה יצאה מוקדם לדרך
לשחק בשמי התכלת הלאה...
 
אך סימן רטוב נשאר בקמט
של הצוק המזדקן... ולבדו
הוא עומד מלא במחשבתו,
ובוכה הוא במדבר בשקט.
 
1841