Глаза, словно неба осеннего свод, и нет в этом небе огня, и давит меня это небо и гнёт - вот так она любит меня. И давит меня это небо и гнёт - вот так она любит меня. Прощай. Расстаемся. Пощады не жди! Всё явственней день ото дня, что пусто в груди, что темно впереди - вот так она любит меня, что пусто в груди, что темно впереди - вот так она любит меня. Ах, мне бы уйти на дорогу свою, достоинство молча храня. Но, старый солдат, я стою, как в строю... Вот так она любит меня. Но, старый солдат, я стою, как в строю... Вот так она любит меня.
עיניה דומות לכיפת שמי הסתיו ואין בהם זוהר פנימי הם כבדים ודוחסים ונופשי מכופף כך היא אוהבת אותי הם כבדים ודוחסים ונופשי מכופף כן, כך היא אוהבת אותי "Adieu"... ,נפרדים. די לכל רחמים כי כל יום שעובר רק מוסיף לריקות שבפנים, לשחור לפנים כך היא אוהבת אותי לריקות שבפנים, לשחור לפנים כן, כך היא אוהבת אותי אם דאגתי אני על כבודי, אז מזמן הייתי פונה לדרכי, אך עומד אני דום כמו חייל במסדר כך היא אוהבת אותי אך עומד אני דום כמו חייל במסדר כן, כך היא אוהבת אותי